מומחים זרים בראי משפט העבודה בישראל 

משפט עבודה ובו דיני עבודה וחוקי מגן עוסק בהסדרת יחסי עבודה בין עובדים ובין מעסיקים. דיני עבודה וחוקי מגן קובעים מה הן הזכויות והחובות של כל צד ומאפשרים את התנהלותו התקינה של המשק.

משפט העבודה בישראל מורכב ממספר חוקים ותקנות, לרבות חוקי יסוד, אשר משקפים את מדיניות המדינה (הממשלה) ביחס לכוח שיש להעניק לכל צד, עובדים ומעסיקים, והאיזון הראוי שביניהם.   

בין החוקים הרלוונטיים במשפט העבודה ניתן למצוא חוקים ישירים קרי, חוקים אשר מסדירים באופן ישיר את היחסים בין הצדדים לרבות: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א - 2001, חוק שכר מינימום, תשמ"ז - 1987, חוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951, חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951, חוק הגנת השכר תשי"ח - 1958, חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, וכן, חוקים עקיפים לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב - 1992 וחוק יסוד חופש העיסוק התשנ"ב - 1992.

מרבית החוקים המתוארים לעיל הינם חוקי מגן - חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים. חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן).

נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, גיל עבודה מינימלי ועוד.

כפי שניתן לראות, מרביתם של חוקי העבודה נחקקו על מנת להגן על זכויות העובדים אשר נתפסים כחלשים יותר מן המעסיקים. למרות זאת, במרבית החוקים ניתן למצוא התייחסות לזכויות מעסיקים במקרים בהם עובדים לא עמדו בהתחייבותם החוזית/הקיבוצית ו/או פגעו ו/או גרמו נזק למקום עבודתם.

בשנים האחרונות (משנת 1993 לערך), ישנו גידול מתמיד באוכלוסיית העובדים הזרים המועסקים בישראל (74,818 נכון לשנת 2012). העובדים הזרים מועסקים בישראל במספר ענפים עיקריים והם: ענף הסיעוד, ענף החקלאות, ענף הבניין, ענף התעשייה, ענף המסעדות האתניות וענף מומחים זרים.

עובד זר או מהגר עבודה הוא אדם העובר למדינה אחרת, שאינו אזרח או תושב בה, על מנת לעבוד בה ולהתפרנס.

מומחה זר, שהוא בראש ובראשונה עובד זר, מוגדר כעובד זר המועסק בסטטוס מועדף מזה של עובד זר רגיל, בזכות מאפיינים מיוחדים משלו. ככלל, המאפיינים אשר מגדירים מומחה זר מתייחסים למספר פרמטרים כגון, השכלה, ידע ייחודי, כישורים מיוחדים, הישגים וניסיון מוכח אשר משקף את היות העובד הזר מומחה בתחומו.

וועדת בוכריס - וועדה מקצועית שהוקמה בשנת 2001, קבעה את הפרמטרים הנדרשים מעובד זר על מנת שיוגדר כמומחה זר. בין המאפיינים ניתן למצוא את המאפיינים הבאים: מומחה זר אשר משתכר שכר השווה לפחות לכפל השכר הממוצע במשק, כ - 17,000 ש"ח (כיום),  מומחה זר בעל איכויות ומיומנויות מיוחדות, מומחה זר  אשר הובא לישראל על מנת להעביר את הידע שברשותו לעובד ישראלי שיחליפו בבוא העת, מומחה זר אשר יוצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי ביחס של 1:10 לפחות, מומחה זר אשר מעביר לישראל ידע וניסיון שאינם קיימים בשוק המקומי, מומחה זר  אשר נהנה מרמות השכלה והתמקצעות גבוהות מאוד ועוסק בתפקידי ניהול ופיתוח.

מעסיק אשר מבקש להעסיק מומחה זר בישראל נדרש להוציא היתר העסקה מיחידת ההיתרים (יחידת סמך לעובדים זרים במשרד הפנים) וכן אשרת כניסה ועבודה תואמת מסוג ב/1.

הליך הוצאת ההיתר והאשרה מתחלק למספר שלבים עיקריים:

הגשת בקשה לקבלת היתר עבודה ליחידת ההיתרים ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. הליך זה כולל הגשת טפסים מתאימים והגשת בקשה מפורטת ביחס לחברה המבקשת להעסיק מומחה זר.

הגשת בקשה לקבלת אשרת עבודה וכן אשרת כניסה לישראל בעבור מומחה זר במשרד הפנים הרלוונטי ושליחת האישור לקונסוליה הישראלית בחו"ל.

הנפקת אשרת עבודה בקונסוליה הישראלית במדינת המוצא של המומחה הזר. במקרים מסוימים וחריגים ניתן להנפיק את האשרה במשרד הפנים בשדה התעופה ללא צורך בהליך קונסולארי.

הארכת אשרת עבודה בישראל לתקופה של שנה עם כניסת המומחה הזר ובני משפחתו לישראל בשדה התעופה והגשת בקשה לקבלת אשרת כניסה רב פעמית במשרד הפנים הרלוונטי למומחה זר ולבני משפחתו.

עבודה בישראל נחשבת כל פעילות אקטיבית ויצרנית, בעלת ערך כלכלי המתבצעת בישראל. לעובדה כי עבודה נעשית במפעל, בבית או בשטח אין משמעות. עצם ביצוע העבודה בישראל מחייבים הוצאת היתר ואשרת עבודה.

גם למקום בו מקבל העובד את שכרו, אין משמעות רוצה לומר, גם אם משכורתו של העובד משולמת לו בחו"ל, כל עוד העבודה נעשתה בישראל, הוא מחויב בהוצאת היתר ואשרת עבודה תואמת מסוג ב/1.

כך לדוגמא, עובד אשר נכנס לישראל באשרת מבקר מסוג ב/2 לצורך מתן ייעוץ לחברה או גוף מקומי, ועבודתו היא מתן ייעוץ, מחויב בהוצאת היתר ואשרת עבודה. עצם העובדה שהוא אינו עובד פיזי ו/או עם כלים ו/או שהביקור הוא למספר ימים בודדים בלבד, אינה מיתרת את הצורך בהוצאת היתר עבודה ואשרת עבודה תואמת.

על מומחים זרים אשר מועסקים בישראל חלה אותה מסגרת חקיקתית של זכויות וחובות בכפוף למשפט העבודה וחוקי המגן.

בנוסף, חלים על מומחים זרים חוקים נוספים בראשם, חוק הכניסה לישראל תשי"ב  1952, אשר מסדיר את כניסתם וישיבתם של מומחים זרים ועובדים זרים בישראל וחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991, אשר מסדיר את העסקתם.

כך לדוגמא, מחויב מעסיק של מומחה זר להעניק לו את הזכויות הבאות בהתאם לחוקי המגן: הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, מתן שכר מינימום, חופשה שנתית, שעות עבודה ומנוחה, הגנת שכר, פיצויי פיטורים וכו'

לעובדים זרים רגילים, מחויב המעסיק לספק מקום מגורים הולם, חוזה עבודה בכתב בשפתו של העובד ותלושי שכר חודשיים (חובות אלו אינם חלים על מעסיקים של מומחים זרים).

בנוסף, כאשר מדובר במומחים זרים, מתחייב המעסיק להעסיק את המומחה הזר רק עם היתר העסקה בתוקף, לוודא כי המומחה הזר נכנס לישראל ומועסק בה רק לאחר הנפקת אשרת עבודה מסוג ב/1 בדרכונו, לשלם למומחה הזר לפחות כפל השכר הממוצע במשק, להעסיק את המומחה הזר אך ורק בחברה לה הונפק לו היתר העסקה, להפריש תשלומים סוציאליים, לקרן פנסיה, ו/או לתוכנית חסכון אחרת אם ניתן ואם לא, להפריש סכום השווה לסכום שהיה על המעסיק להפריש לקרן פנסיה לחשבון בנק.

אי עמידה באי אילו מהתנאים לעיל, אם כללים (חוקי עבודה) ואם ספציפיים (חוק עובדים זרים, תקנות עובדים זרים ונוהלי משרד הפנים) אשר מסדירים את העסקתם של מומחים זרים בישראל, יגררו סנקציות כלכליות כנגד החברה המעסיקה, וסנקציות פליליות כנגד מנהלי החברה ובעליה.

רשויות החוק הוכיחו מעבר לכל ספק את רצינותם ומלחמתם בתופעת העסקתם של עובדים זרים ומומחים זרים בישראל ללא אישור העסקה ואשרת עבודה מתאימים.

כך לדוגמא פשטו פקחי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול על פרויקט תשתיות גדול בו לקחו חלק תאגידים בין לאומיים, ועצרו למעלה מ - 70 מומחים זרים אשר עבדו במקום ללא היתר עבודה ואשרת עבודה בתוקף. המומחים הזרים נכלאו וגורשו באופן מידי מישראל, החברה צפויה לשלם כנס גבוהה ויתכן אף שמנהליה יועמדו לדין פלילי.

גירוש מישראל פוגע באופן ישיר גם במומחה זר, דרכונו מוחתם בחותמת גירוש (שחורה) והוא לא יוכל להיכנס לישראל בעתיד. גם כניסה למדינות אחרות תהיה מוטלת בספק בגלל חותמת הגירוש מישראל.

בשנת 2011 לבדה נקנסו מעסיקים של מומחים זרים ועובדים זרים בסכום דמיוני של 18,474,750 מיליון ש"ח ונפתחו למעלה מ - 1697 תיקים בגין העסקה בלתי חוקית של זרים ו/או אי עמידה בדרישות החוק ביחס למשפט העבודה. בנוסף, הוגשו מספר חסר תקדים של כתבי אישום פלילים כנגד מנהלים בחברות ואנשים פרטיים.

המגמה הצפויה בעתיד היא המשך מסיבי של אכיפה כנגד אלו אשר מעסיקים מומחים זרים ועובדים זרים ללא היתר עבודה, אשרת עבודה ו/או לא עומדים בדרישות משפט העבודה ביחס להעסקתם של מומחים זרים ועובדים זרים בישראל.

טרם העסקה של עובד זר ו/או מומחה זר מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין אשר מתמצא בתחום דיני הגירה וניוד מומחים זרים לישראל.  עמידה בכל התנאים והדרישות של חוק הכניסה לישראל וחוק עובדים זרים יחד עם מילוי ישיר אחר הוראות רשות האוכלוסין ההגירה מעברי הגבול ומשרד הפנים, יאפשרו העסקתם של מומחים זרים ועובדים זרים בישראל כחוק.